ארכיון

וכהמשך לרשומה המזעזעת מאתמול…

אשדוד = עיר של בהמות שמיות  מ ס ר י ח ו ת

אתם יודעים, יהודונים – אם ככה, התנהגו ודיברו, גם אבותיכם, בשנות השלושים באירופה = זה יכול להסביר (וכן, גַּם להצדיק!!) הרבה מאד דברים.

מי שיטיל, על אשדוד, פצצת-אטום, יעשה מצווה גדולה!!!! כי אשדוד = בירת-דעא"ש. חומייני, חמנאי ואחמדינג'אד = מערביים סופר-ליברליים לידם.

עוד כמה ידיעות כאלה, ועצם-נוכחותם, של יהודים כלשהם לצדי (או בכלל עלי-אדמות), תגרום לי להקיא.

פאק כמה בא לי, לקחת את כל ההורים הללו ואת כלל ילדיהם, ללא יוצא/ת-מן-הכלל ולתקוע אותם, בשיא-האלימות (שאינשאללה, ירוסקו עצמות-פרצופיהם!!), לתוך טרנספורט – וישר, למחנה-ריכוז, לחינוך-מחדש!!!! כי יהודים = דעא"ש.

על החתום: דניאל קלטי, אנטישמי גאה.

סיפור מחריד

"היא מתלבשת בצורה לא מכובדת לבחורה בזוגיות. מבחוץ זה נראה כאילו שהיא מחפשת שיתחילו איתה. אז שיניתי לה את כל המלתחה והשבוע היא אפילו מסרה את נעלי העקב שלה", אמר ע' כשנשאל מה הבעיה שלו עם המלתחה של חברתו.

אמאל'ה מה זה?!??

"אני צריך להזכיר לך איך להתלבש … שיניתי לה את כל המלתחה"…

מנין, מאיזה חור חשוך וטחוב, העכביש הטאליבאני האיום הזה יצא?!?

ומן העבר השני: איזו סמרטוט-רצפה היא?! הרי בני-אדם, עם מינימום כבוד עצמי = לא משנה גבר או אישה – שהיו אומרים להםן, "ככה תתלבשו וככה לא", או "אני אגיד לך מה ללבוש", היו בועטותים, את הטאליבאני (או את קרבן-האופנה, או את מי-שלא-יהיה החוצפן), החוצה ולמטה מכל המדרגות, בשירת "יאללה פסיכי לך הביתה, שלום ותודה".

זה לא ייאמן, איזו מין גסות-רוח זו???

בטח היא גם נכנעת לו, בכל דבר אחר… מזעזע.

מחריד לחלוטין, שבשנת 2015 (ועוד בחברה, המתיימרת להיות "מערבית"…), קיימים עדיין בני-אדם, שאשכרה מתנהגים, בצורה כה מחרידה. מנטאליות פרימיטיבית שכזו, התנהגויות מזעזעות כל-כך, פשוט חובה לעקור מן השורש, בכל אמצעי, שיידרש לשם-כך.

אין לסבול קיומן, של גישות מחרידות שכאלו, בשום פנים ואופן, נקודה!!

היתה לי, עכשיו, חוויה הזויה!!

בהיכל התרבות העירוני החדש, כאן לידי, יש (אחת לחדש בערך) קונצרטים חינמיים, בשישי ב-11 לפנה"צ ועכשיו, אמור היה להיות עוד אחד; ראיתי מודעה, בשבוע שעבר. עכשיו, הרבה זמן לא רציתי לבוא לשם בכלל, כי זה של מושחתי-העיריה, אבל לפני ארבעה שבועות התפתיתי ודווקא היה נהדר, אז עכשיו, באתי שוב…
באו לשם, כמה עשרות תלמידים, מ"קציר", בערך בני 17, חשבתי – נו, יופי, ישמעו גם הם מוזיקה קלאסית… קצת חששתי, שמא יהיו ערסים, אך היו תרבותיים וטובים. אבל מה – כשפתיחת-הדלתות קצת התעכבה, אמר לי הסדרן, ש"השחקנים עוד מתאמנים".
אילו שחקנים, מה שחקנים, הרי אמור להיות קונצרט? אתה, בוודאי, מתכוון לנגנים?
כן, ישחקו… ישירו…
כבר שם, צריכה היתה להידלק לי, נורה אדומה.
העיקר, אני מתיישב, כולם מתיישבים, מחכים, לוקח המארגן (הבימאי?) את המיקרופון, מציין, שעוד-מעט תיפתח ההצגה של היידישפיל(?!?!?!??) – משהו בשם געבירטיג או גשמירטיג, או כה – ומברך, את בני-הנוער התמימים והמסכנים הללו, לרגל זה, שעוד-מעט "יסעו לפולין", והנה, מאחוריכם, יושבים כמה קשישים ותיקים, ניצולי-שואה…
ה צ י ל ו ! !
 
ובמודעה היה כתוב, כמובן, שיהיה קונצרט!! אינני זוכר, של מי ושל מה, אבל – בוודאות!!!! – לא יידיש, לא שואה, לא גבירטיג וגם לא גשמירטיג.
נמלטתי משם, כמובן, כל עוד נפשי בי.
אני, עם המקום האיום והנורא והזה – ובכלל: עם כל "מופע תרבות" שהוא, בין הים התיכון לנהר הירדן – גמרתי!!!!!!
הפעם הבאה, בהּ אבוא לקונצרט, תהיה, אך ורק, כשאבוא לאירופה. במדינת היהודונים = אין חצב!!!!
בררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר