ארכיון

היום אני רוצה לספר לכםן, על אנהלטר באנהוף (anhalter bahnhof)‏

שלום חברותים,

בביקורי בברלין, במשך שבוע וחצי (5-15.11.2013), התגוררתי באכסניית "שלושת החזרזירים", הסמוכה לתחנת-הרכבת אנהלטר, ברחוב שטרזמן, במערב ברלין, ממש-ממש קרוב לחומה שהיתה.

זוהי תחנה חשובה של ה-S-BAHN (סוג של רכבת תחתית/קלה) של ברלין, אבל…

כבר אין שם שום תחנת-רכבת. לא עוד.

אני מתרגם את הכתוב, על השלט, הנמצא במקום:

בתחילת חדש יוני, 1942, החלו הנאצים לגרש, את הקשישים מקרב יהודי-ברלין, לגטו טרזיינשטדט. "הסעות הזקנים" החלו כאן, בתחנת-הרכבת אנהלטר, ונמשכו כמעט עד לסוף המלחמה. עד לחדש מרס 1945, למעלה מ-15,000 יהודים, גורשו באמצעות תחנות-הרכבת לטרזיינשטדט, כיום בתחומי צ'כיה. תחנת-הרכבת אנהלטר, היתה תחנה מרכזית והומה מנוסעים. בסך-הכל, 116 משלוחים, יצאו מכאן, כל אחד מהם בן 50, עד 100 בני-אדם. בסך-הכל, למעלה מ-9,600 בני-אדם, גורשו דרך תחנה זו.

המשלוחים התרחשו, כחלק מתנועת-הבקר הרגילה. עבור משלוחי-האדם לטרזיינשטדט, שני קרונות מחלקה שלישית, הוצמדו, בדרך-כלל, לרכבת-הנוסעים הרגילה לדרזדן, או לפראג, שיצאה, מרציף 1, בשעה 6:07 בבקר.

המגורשים, ברובם קשישות וקשישים, הובאו, אל תחנת-הרכבת, מנקודת-איסוף, באמצעות חשמלית, או משאית, בשעת-בקר מוקדמת. בגדיהם ומטענם, הבדלום אך בקושי, מאלה של כל שאר הנוסעים על הרציף. אך בשונה מהם, המגורשים ענדו, את הטלאי הצהוב והיו מוקפים בשומרים. דבר זה, היה ניכר לעין-כל. הנאצים, תיארו את טרזיינשטדט, כ"גטו לקשישים", אולם למעשה, היה זה רק תחנת-מעבר. אלה מבין המגורשים, שהצליחו שלא למות ממחלות, או מתשישות, בגטו עצמו, נשלחו מזרחה, בדרך-כלל לאוושוויץ.

שלוש תחנות-רכבת ברלינאיות, שימשו לגירושים, במרוצת שנות הרודנות הנאצית: באנהוף גרונוואלד, מואביט גוד דפו ואנהלטר באנהוף. מאוקטובר 1941, עד למרס 1945, למעלה מ-50,000 יהודים, גורשו מברלין. יעדיהם, היו הגטאות ומחנות-ההשמדה, שבשטחים הכבושים בידי-גרמניה במזרח אירופה. רק מעטים שרדו.

במקום אחר בעיר, קצת צפונה משם, לצד תחנת-ה-U-BAHN של פרידריך שטראסה, יש פסל: רכבות לחיים, רכבות למוות: משפחה יהודית, ממתינה, מוכה ומבועתת, למשלוח למחנות – ובכיוון השני, גבם למגורשים, בני-נוער גרמניים, מאושרים וחסרי-דאגה, בדרכם לבית-הספר, או לחופשה…

רכבות לבלות, רכבות למות

רכבות לבלות, רכבות למות

המשלוחים התרחשו, כחלק מתנועת-הבקר הרגילה. עבור משלוחי-האדם לטרזיינשטדט, שני קרונות מחלקה שלישית, הוצמדו, בדרך-כלל, לרכבת-הנוסעים הרגילה.

 

ולאיש מן הנוסעים הרגילים, הגרמניים, לא היה אכפת.

כיום, כבר אין תחנת-רכבת באנהלטר. לדראון-עולם, הותירו ממנהּ, רק את החזית – ולצדהּ, את השלט המסביר. ומאחורי החזית, יש רק דשא – ומגרש-כדורגל…

סטטוס של יגאל שתיים, מלפני שנה ורבע:

ברגעים אלה > דיווחים על אקציית לכידת פליטים מסיבית באזור גינת לוינסקי ורחוב נווה שאנן. כך סתם – קוטפים אנשים מדרכם לעבודה, או לאחר שהשאירו את הילדה בגן, שולחים אותם למאסר ללא משפט. מתבייש.(בוקר חמישי 26.12.2013)

והבוקר נודע, על כוונת ממשלת ישראל לגרש (בניגוד מוחלט לכל כללי המוסר, כמו גם לכל האמנות בין-הלאומיות כולן), את כל הפליטים כולם, לרואנדה ולאוגנדה (על-מנת למות בהן) – ואילו את כל הפליטים, שיסרבו: לכלוא לתקופה ממושכת ב"סהרונים", כעונש מפלצתי ומזעזע על כך.

לא הייתי רוצה, שבעתיד לבוא, תושאר רק חזית, מאיזושהי תחנה בתל-אביב – רק עם שלט, ככה, לדראון-עולם. אני קורא בזאת, לפעולה מיידית, עכשיו ומייד, של כולנו, כל המכנים-עצמם "שמאל" בארץ הזאת, נגד הסכנה!!

27892060

27892061

27892062