ארכיון

היום אני רוצה לספר לכםן, על אנהלטר באנהוף (anhalter bahnhof)‏

שלום חברותים,

בביקורי בברלין, במשך שבוע וחצי (5-15.11.2013), התגוררתי באכסניית "שלושת החזרזירים", הסמוכה לתחנת-הרכבת אנהלטר, ברחוב שטרזמן, במערב ברלין, ממש-ממש קרוב לחומה שהיתה.

זוהי תחנה חשובה של ה-S-BAHN (סוג של רכבת תחתית/קלה) של ברלין, אבל…

כבר אין שם שום תחנת-רכבת. לא עוד.

אני מתרגם את הכתוב, על השלט, הנמצא במקום:

בתחילת חדש יוני, 1942, החלו הנאצים לגרש, את הקשישים מקרב יהודי-ברלין, לגטו טרזיינשטדט. "הסעות הזקנים" החלו כאן, בתחנת-הרכבת אנהלטר, ונמשכו כמעט עד לסוף המלחמה. עד לחדש מרס 1945, למעלה מ-15,000 יהודים, גורשו באמצעות תחנות-הרכבת לטרזיינשטדט, כיום בתחומי צ'כיה. תחנת-הרכבת אנהלטר, היתה תחנה מרכזית והומה מנוסעים. בסך-הכל, 116 משלוחים, יצאו מכאן, כל אחד מהם בן 50, עד 100 בני-אדם. בסך-הכל, למעלה מ-9,600 בני-אדם, גורשו דרך תחנה זו.

המשלוחים התרחשו, כחלק מתנועת-הבקר הרגילה. עבור משלוחי-האדם לטרזיינשטדט, שני קרונות מחלקה שלישית, הוצמדו, בדרך-כלל, לרכבת-הנוסעים הרגילה לדרזדן, או לפראג, שיצאה, מרציף 1, בשעה 6:07 בבקר.

המגורשים, ברובם קשישות וקשישים, הובאו, אל תחנת-הרכבת, מנקודת-איסוף, באמצעות חשמלית, או משאית, בשעת-בקר מוקדמת. בגדיהם ומטענם, הבדלום אך בקושי, מאלה של כל שאר הנוסעים על הרציף. אך בשונה מהם, המגורשים ענדו, את הטלאי הצהוב והיו מוקפים בשומרים. דבר זה, היה ניכר לעין-כל. הנאצים, תיארו את טרזיינשטדט, כ"גטו לקשישים", אולם למעשה, היה זה רק תחנת-מעבר. אלה מבין המגורשים, שהצליחו שלא למות ממחלות, או מתשישות, בגטו עצמו, נשלחו מזרחה, בדרך-כלל לאוושוויץ.

שלוש תחנות-רכבת ברלינאיות, שימשו לגירושים, במרוצת שנות הרודנות הנאצית: באנהוף גרונוואלד, מואביט גוד דפו ואנהלטר באנהוף. מאוקטובר 1941, עד למרס 1945, למעלה מ-50,000 יהודים, גורשו מברלין. יעדיהם, היו הגטאות ומחנות-ההשמדה, שבשטחים הכבושים בידי-גרמניה במזרח אירופה. רק מעטים שרדו.

במקום אחר בעיר, קצת צפונה משם, לצד תחנת-ה-U-BAHN של פרידריך שטראסה, יש פסל: רכבות לחיים, רכבות למוות: משפחה יהודית, ממתינה, מוכה ומבועתת, למשלוח למחנות – ובכיוון השני, גבם למגורשים, בני-נוער גרמניים, מאושרים וחסרי-דאגה, בדרכם לבית-הספר, או לחופשה…

רכבות לבלות, רכבות למות

רכבות לבלות, רכבות למות

המשלוחים התרחשו, כחלק מתנועת-הבקר הרגילה. עבור משלוחי-האדם לטרזיינשטדט, שני קרונות מחלקה שלישית, הוצמדו, בדרך-כלל, לרכבת-הנוסעים הרגילה.

 

ולאיש מן הנוסעים הרגילים, הגרמניים, לא היה אכפת.

כיום, כבר אין תחנת-רכבת באנהלטר. לדראון-עולם, הותירו ממנהּ, רק את החזית – ולצדהּ, את השלט המסביר. ומאחורי החזית, יש רק דשא – ומגרש-כדורגל…

סטטוס של יגאל שתיים, מלפני שנה ורבע:

ברגעים אלה > דיווחים על אקציית לכידת פליטים מסיבית באזור גינת לוינסקי ורחוב נווה שאנן. כך סתם – קוטפים אנשים מדרכם לעבודה, או לאחר שהשאירו את הילדה בגן, שולחים אותם למאסר ללא משפט. מתבייש.(בוקר חמישי 26.12.2013)

והבוקר נודע, על כוונת ממשלת ישראל לגרש (בניגוד מוחלט לכל כללי המוסר, כמו גם לכל האמנות בין-הלאומיות כולן), את כל הפליטים כולם, לרואנדה ולאוגנדה (על-מנת למות בהן) – ואילו את כל הפליטים, שיסרבו: לכלוא לתקופה ממושכת ב"סהרונים", כעונש מפלצתי ומזעזע על כך.

לא הייתי רוצה, שבעתיד לבוא, תושאר רק חזית, מאיזושהי תחנה בתל-אביב – רק עם שלט, ככה, לדראון-עולם. אני קורא בזאת, לפעולה מיידית, עכשיו ומייד, של כולנו, כל המכנים-עצמם "שמאל" בארץ הזאת, נגד הסכנה!!

27892060

27892061

27892062

פוסטמונות: קֶלְנִישֶׁה הַיידֶּה: הכי בית, שהיה לי באירופה (מצגת "גוגל-ארת'")

קלנישה היידה

זה צילום-אוויר (מ"גוגל-ארת'"), של השכונה, בהּ התגוררתי בין יום ראשון, ה-1 ביוני 2014, ליום ה', ה-26 בו. 25 יום, בהם הייתי תושב אירופה.

"וידר" = זה ביתי, ברחוב וִידֶּר 20, קומה ב' משמאל; הנה (החץ האדום, מצביע לעבר חלון חדר-שנתי):

וידרוידר - מבט מצפון

קֶלְנִישֶׁה הַיידֶּה ("קֶלְן של הַיידִּי בַּת-הֶהָרִים", כפי שהחלטתי לקרוא להּ), היא אולי השכונה הירוקה והנעימה ביותר ברובע נוֹיקֶלְן, רובע שרובו מהגרים, בעיקר מארצות מוסלמיות. כפי שניתן לראות, התגוררתי ממש-ממש ליד תחנת ה-S-BAHN קֶלְנִישֶׁה הַיידֶּה, דרכהּ עוברים קווים 45, 46 ו-47:

תחנת האס-באהן

הנה הכניסה אליה, מן הצד שלי:

הכניסה לתחנה מקרבסגנג

והנה הדרך, מביתי שבווידר לשם:

הדרך לאס-באהן 1

הדרך לאס-באהן 2

הדרך לאס-באהן 3

הדרך לאס-באהן 4

הדרך לאס-באהן 5

הדרך לאס-באהן 6

הדרך לאס-באהן 7

הדרך לאס-באהן 8

אם המשכתי עוד קצת בקרבסגנג, הגעתי מייד לזונן אלה:

קרבסגנג - זונן אלה

ואם פניתי שם שמאלהּ, עברתי מתחת לגשר-ה-S-BAHN והגעתי, לכניסה הראשית לתחנה ולתחנת-האוטובוס, של ה-M41:

בניין תחנת האס-באהן ותחנת-האוטובוס

ואם המשכתי עוד קצת דרום-מזרחהּ בזונן אלה,

זונן - פלנטן

הגעתי לפארק חמודי:

הכניסה לפארק

הפארק

.

עכשיו, אם הייתי הולך מביתי, צפונהּ ומערבהּ ברחוב וידר:

צפונה בוידר

צפונה בוידר 2

מעיף מבט ימינהּ = אל הגינות, המצויות מעבר לכל הבתים, ברחובות הקטנים בברלין. בעיקר בזכותן, זוהי עיר ירוקה כל-כך.

מעיף מבט ימינהּ = אל הגינות, המצויות מעבר לכל הבתים, ברחובות הקטנים בברלין. בעיקר בזכותן, זוהי עיר ירוקה כל-כך.

צפונה בוידר 4

צפונה בוידר 5

צפונה בוידר 6 = פינת דם-וג

הגעתי לדַמְּוֵגּ:

פינת דם-וג

פונה ימינהּ (צפון-מזרחהּ) בדם-וג:

ימינה בדם-וג = מזרחה בדם-וג 1

מבט ימינהּ, דרומהּ, אל הגינות שמאחורי הבתים.

מבט ימינהּ, דרומהּ, אל הגינות שמאחורי הבתים.

מזרחה בדם-וג 3

מזרחה בדם-וג 4

מזרחה בדם-וג 5

מגיעים אל מקום, בו חוצה פס קטנטן, תמים, כמעט בלתי-נראה, של אבנים קטנות, את הכביש והמדרכה:

פס קטנטן, זעיר, כמעט לא-כלום... :-))

פס קטנטן, זעיר, כמעט לא-כלום… :-))

וזה כל מה שנותר, מן הגבול השמור ביותר, מן החומה בלתי-העבירה ביותר, שידע העולם מעודו.

זה הכל. פס קטנטן וצר, ככיסוי לכבל של "הוט" באספלט-המדרכה ברחוב ביל"ו, פס קטנטן, עליו אפשר לדרוך בכיף ולעברו אף מבלי-משים, כאילו לא-כלום…

זה סופו, של כל גבול. כי דין כל חומה ליפול. 🙂

נחל ביצתי וגינה יפה, לאורך מה, שהיה החומה...

נחל ביצתי וגינה יפה, לאורך מה, שהיה החומה…

מסתובב ופונה חזרה, מערבהּ:

מערבה בדם-וג 1

מערבה בדם-וג 2

הנה רחוב וידר משמאל.

הנה רחוב וידר משמאל.

תחנתו של האוטובוס, הנוסע מתחנת פְּלֵנְטֶרְוַלְדְּ למרכז המסחרי (ר' בהמשך) והלאה. השלט אומר "זהירות, בית-ספר, הרפו מן הגז!"

תחנתו של האוטובוס, הנוסע מתחנת פְּלֵנְטֶרְוַלְדְּ למרכז המסחרי (ר' בהמשך) והלאה. השלט אומר "זהירות, בית-ספר, הרפו מן הגז!"

מערבה בדם-וג 5

מערבה בדם-וג 6

מערבה בדם-וג 7

מערבה בדם-וג 8

מערבה בדם-וג 9 = מגיע לזונן אלה

והנה, הצומת של דם-וג, עם זונן-אלה. מעבר לו, מכונה דם-וג "גרנצן-אלה":

צומת דם-וג, זונן אלה וגרנצן אלה

מבט ימינהּ מן הצומת, לעבר תחנתו, של אוטובוס M41. תחנה זו והתחנה ליד ה-S-BAHN, מצויות היו באותו מרחק, מביתי-אשר-בוידר. ההבדל היחיד: בראשונה מביניהן, לצד תחנת ה-S-BAHN, עוד ניתן היה, בדרך-כלל, למצוא מקום באוטובוס; בשנייה… ממש לא הייתי מהמר על כך.

מבט ימינה, אל תחנת האוטובוס בזונן אלה

ממשיך ישר בצומת, אל-תוך גרנצן-אלה; מימיני תחנת האוטובוס, הממשיך ישר מדם-וג:

מערבה בגרנצן אלה 1

ועכשיו, מימיני המרכז המסחרי של השכונה; זה אחלה בית-קפה (שתיתי בו קפוצ'ינו קטן, מייד לאחר המעבר)!!

מערבה בגרנצן אלה 2, מבט ימינה למרכז המסחרי

המרכז המסחרי; הרחק משמאל = סניף של "אֵדֵּקָה" (רשת-הסופרמרקטים הגדולה ביותר בברלין, מחירים סבירים לרוב-המוצרים, למעט פירות וירקות):

המרכז המסחרי

ובתצלום-אוויר (בתחתית-התמונה = פסי-ה-S-BAHN, בדרכם של קווים 45-46-47, מתחנת "קלנישה היידה" אל-עבר תחנת "נויקלן", שבדרום-מזרח ה"רינג"):

המרכז המסחרי - תצלום-אוויר

וזהו-זה!! 🙂