ארכיון | מרץ 2017

עדכון….עדכון….עדכון….עדכון…

היום = שנתיים בדיוק, לאחד מצירופי-המקרים המדהימים ביותר שחוויתי, אם לא הַ.

נמצא בפייסבוק, כי זה או זה – או להתמוטט לחלוטין; אין לי נפש חיה בחיי כרגע וממש לא נראה, שזה הולך להשתנות אי-פעם… ביום ג' שעבר נראה היה, שאולי-אולי, אך תוך יממה התברר לי, לצערי העמוק, שהבחורונת מטומטמת כמו בלטה, ככה ש… 😦 פאק.

מתרגם שירים להנאתי. הנה דוגמא:

ותרגומי:

In a blue, ever so beautiful evening,

I quietly went to pick an Anagallis!

A round moon, from its cloudy realm

Gave Lovers' eyes their gleam!

Ho, Anagallis!

Ho my so-small Flower!

Ho, so shy Love of my Heart,

Ho, my dream, my sweet dream in white!

And walking on the lane, all by my own,

Searching for a single Flower alone,

Just a small Flower to give,

Or to fall inLove with!

Ho, Anagallis!

Ho my so-small Flower!

Ho, so shy Love of my Heart,

Ho, my dream, my sweet dream in white!

מלבד זה = לא-כלום.

בחדשות איבדתי כבר עניין; די, למי בכלל אכפת, "ההוא שנגד ההוא שאולי רוצה תאגיד ואולי אינו, כי ההוא הראשון אינו רוצה, או אולי כן"… [צליל-נחירות]

וגם השאר – יהודים ערבים ערבים יהודים חילונים חרד [צליל-נחירות כפול]

אז – רוצים לעשות בחירות? תעשו… I, for one, couldn't have cared LESS.

תוספי מזון LOL

רק, קלטו את הקשקוש הזה (ובמסגרת הירוקה: תגובתי הנבונה):

על הטמטום האנושי LOL

הוא שאמרתי: פשוט, קשקוש בלבוש.

לך לשוק, או ל"אורגניק מרקט" או לאיזשהו אתר אחר כגון דא, קנה סל שלם פירות וסל שלם ירקות, הכן ים סלטים ומיצים ועוד וצרוך אותם = גם תקבל, בערך פי מאה יותר ויטמינים ומינרלים, מאשר מן הקרקושון הזה וגם יעלה לך עשירית ממנו… 😀

וכנ"ל, כמובן, גם בנוגע לעשבי-התה, תמצית-הקקאו ועוד: פשוט, קנה חומרי-הגלם והכן משקאות בביתך!!

אבל מה – פראיירים יהיו תמיד, ככה ש… 😀

חייב לשתף במשהו מרתיח, לו הייתי עד לפני מעט למעלה משבוע

עד עכשיו, אני אשכרה מתקשה להאמין, שהדבר המזעזע הזה קרה, בכלל!!!
תצלום4242
 
לאחר טיול בעיר, עברתי בגן המגינים וישבתי, למשך מספר דקות, על הספסל שבתמונה. אני אוהב מאד את גן המגינים, על-אף ההרס השיטתי, שזרעה בו העירייה במאה הנוכחית: בילדותי, התגוררנו באחד הבניינים הסמוכים ואת צעדיי הראשונים, לפני למעלה מארבעים שנה כבר, עשיתי על מדשאתו הגדולה. על הספסל הזה (טוב, קודמו באותו המקום), היינו יושבים, אמי ואני, כאשר היתה בהריון עם אחי הקטן, לפני 34 שנים.
 
אם-כן, עוד אני יושב על הספסל ונח לתומי, לפתע-פתאום, קורה דבר כה זוועתי, עד שעד עכשיו, אני מזדעזע ואינני מאמין!!
 
על השביל, אותו אתםן יכולותים לראות בתמונה, נוסעת להּ מונית!!
 
ככה, בשיא-הטבעיות!! של תחנת "מוניות רחובות" – ממש, כאילו היה זה כביש ולא שביל בגינה!!
 
שאלתיו, נדהם: "מה אתה חושב שאתה עושה?!"
 
והנהג (בעל מבטא פא-רוסקי) אמר לי, "מה, אני מביא עוגיות לקיוסק", כאילו אין טבעי מכך, שייסע שם!!
 
על השביל הצר הזה, בלב הגינה הציבורית!!!
 
אמנם, נסע "לאט", אבל לו היה פעוט כלשהו, או כלב, רץ מן המדשאה אל השביל (כפי, שאין שום סיבה, שלא יעשה… לעזאזל, זאת *גינה*!! ילדים אינם אמורים, להישמר מפני מכוניות ולחשוש לחייהם, בשבילי-הגינה!!!!) = היה נדרס למוות, בוודאות!!
 
וכל זאת, לשם-מה?
 
על-מנת להביא, מספר מגשי-עוגיות, ללא-אחרים, מאשר חלאות-האדם, העובדים ב"בית יד לבנים"!!!
 
אני מודה, בנקודה זו, שאני רותח מזעם, גם, על עצמי:
טלפון-המצלמה המצויין שלי, היה בידי; אבל, הייתי כל-כך בהלם, כל-כך לא האמנתי, בכלל, למראה-עיניי, עד שלא צילמתיו – וכשכן צילמתיו, כשכבר התאוששתי מספיק, כבר חנה לצד בית יד לבנים עצמו והתמונות, כנראה עקב רעד-ידי (רתחתי מזעם!!!!) יצאו מטושטשות… אבל, נשבע לכםן, מוכן להעיד, היכן שרק תרצו: זאת היתה מונית, של "מוניות רחובות" (התחנה, אגב, עמהּ תמיד הייתי נוסע ועליה המלצתי לאחרים – כמובן, לא עוד!!). והוא נסע שם, בשבילי-הגינה הפנימיים הללו, על-מנת להביא עוגיות, לנבלות ולחלאות המין האנושי, בבית יד לבנים. מצורפות, גם, שתי התמונות, של הטינופת חונה שם.
 
תצלום4251תצלום4252
זה קרה בבקר יום ראשון, ה-19 בחדש מארס 2017, מעט לפני 10 בבקר.
 
מתייג את Israel Police – משטרת ישראל, עיריית רחובות ו גן המגינים, בית יד לבנים רחובות

על התבהמות היהודיותים מאז, שהפכו לישראליותים

זה כל-כך מקומם ומרתיח אותי, בתור סופר, שבני-אדם, שמוציאותים: מאות ש"ח על בגדים, או איפור ואלפי(!!) ש"ח, על תכשיטים(!!), אינםן מוכנותים, כשמגיע העניין לספרים, לשלם יותר מעשרים(!!!!) ש"ח, גג, לספר חדש…
 
כוונתי – הנה, בדיוק היום, הזדמנתי, במקרה, לקניון רחובות. היה לי קצת זמן לבזבז, אז הסתכלתי, בכמה תצוגות שם.
 
באחד מחלונות-הראווה, היו שעונים, עדויי-יהלומים (לא עלינו), ב…שלושת-אלפים ומאתיים ש"ח האחד.
 
למשהו, שכולה פאקינג מראה את השעה!!!! אבל מה – יהלומים, זה נוצץ… ונוצץ, זה וואו…
 
או בגדים, במבצע(!!), במאות ש"ח האחד… למשהו, שכולה מיועד, להגן על הגוף מן הקור – וזהו!!!!
 
וזה, כשב"סטימצקי" ודומותיה, מוצעים ספרים חדשים(!!!), במחיר, של מנה פלאפל בלאפה…
 
אז – קיבינימט!!
 
ספר, אמור להיות הקניה החשובה ביותר, הנערצת ביותר, פסגת-השאיפות. הדבר, שאנשים שואפים לקנותו, יותר מכל.
 
סופרים, חייבים להיות, האנשים הנערצים ביותר בחברה!!
 
ומה במקום זאת?
 
סגידה לבגדים. לאופנה. להופעה חיצונית.
 
ל ד ו ג מ נ י ו ת מאופרות ואהבלות, שלא קראו, מימיהן, שום-דבר אינטליגנטי יותר מ"לאישה" – ולחבריהן הכדור-אֶמּוֹאים, שהמשפט הכי מורכב, לו הם מסוגלים, הוא "וֵאַקַדּוּר אַיָּה אַגּוֹל".
 
ל ז ה סוגדותים, כמעט כל צאצאיותי עם-הספר הגאון והסופר-משכיל מפעם. להבלי-החיצוניות הנבערה.
 
ל ז ה סוגדותים צאצאיותיהם של האנשים, שהיו העם הראשון בתבל(!!), בקרבו היתה האוריינות, תופעה נרחבת…