ארכיון | יוני 2016

בקר מעניין ונחמד מאוט ;-)

מכיוון, שהבקר קמתי מוקדם במיוחד (לא ניכנס לשאלה, עד כמה), החלטתי לנצל, כיאות, הכרטיס השבועי, שקניתי אתמול ("גוש-דן מורחב") ונסעתי, לראשונה בחיי למיטב-זכרוני, לכפר-סבא.

ככל הזכור לי – מלבד הפעמים ההן בסוף האייטיז, כאשר היינו לוקחים, את הקיסרית דולי הראשונה לפנסיון-החתולים שם ליד והיינו עוברים דרך כפר-סבא – זוהי, בוודאות, הפעם הראשונה בחיי, בהּ אשכרה טיילתי בהּ.

כמובן, מתחנת-הרכבת למרכז העיר (רחוב וייצמן) הלכתי, כי רק דרך הרגליים, אפשר להכיר מקום באמת; רגל שמאל שלי, לפי תחושותיה, הכירה קצת יותר-מדי הבקר; נו, מילא. עכשיו ננוח.

עיר ירוקה מדהימה, כפר-סבא. לא תיארתי לעצמי. יש שם גן אחד, מדהים, עם עצי-פיקוס עם וואחד שורשי-אוויר, שכבר היו לגזעים נוספים לעציהם, מדשאות יפהפיות וגם בריכת-דגים יפה – בפעם הבאה, בהּ אגיע לשם (מתי שזה יהיה…), אקח איתי הסלולארי הישן ואצלם. משם, טיילתי עוד קצת, בכיף ואז לקחתי אוטובוס לרכבת, נסעתי לתחנת הקוממיות (בחו"לון) ומשם באוטובוס למרכז סאדאב הנחמד, לחנות המצויינת "אוכל ויין", שם קניתי לחם-זיתים, חומוס וטחינה = והלחם והטחינה, הם הטובים ביותר בישראל. 🙂

אז, נסעתי בשני אוטובוסים בחזרה הביתה וחזרתי עכשיו – כשנכנסתי הביתה, היתה השעה, בקושי, אחת-עשרה וחמש דקות.

ככה זה, כשקמים מוקדם. אז – לכל המסרבותים(!!!!), לתת לי עבודה: ת ת א ב ד ו . כמו נעה לוי. 🙂

באוטובוס מחו"לון לדרום ראשל"צ, אגב, שמעתי, במקרה, את גבי גזית. הפעם הקודמת, בהּ האזנתי לו ליותר מרבע-דקה, היתה בסוף 2004 ואז, עוד היה שפוט 100%, של הפמינאציות המטורפות מ"מרצ", ימח-שמהּ; אך הנה, לאושרי הרב, גידל הבחור עמוד-שדרה וכעת, הבקר הזה, יצא בשצף-קצף, בשעה טובה ומצויינת, נגד "חזקת הגיל הרך" שלהן והטרור, אותו הן מפעילות בכנסת (אפרופו טרור מול כנסת: אוטוטו, הולך להיות לי היום וואחד פוסט כאן, בנוגע לשערוריה מאתמול, תתכוננו). שמחתי לשמוע, לפחות, קול אחד הגון, נעים, גברי ושפוי.

אז נתתי צ'אנס

במשך כמעט שלושה שבועות(!!), הייתי בפייסבוק וקידמתי, באינטנסיביות רבה, דף עסקי שם, תוך-כדי פניות, להצעות-עבודה רלוונטיות, יותר או פחות (בעיקר מכל-מיני עַמות, אשר לא הצליחו להחליט, בעצמן, מה הן רוצות, אם בכלל…), בקבוצות השונות…

והתוצאה, כמובן-מאליו: אפס מוחלט.

זה נגמר. זהו-זה: כולו מת!!

עכשיו מחקתיו, חלאס, שלום ולא להתראות!! ו נ ג מ ר . 🙂

יש אנשים טובים בעולם!!

עכשיו, בלכתי בנשיא הראשון, לצד מתקני-המחזור הסמוכים להרצל (מול מעונות-המכון), פתאום ראיתי כמה וכמה רהיטים, בעיקר רהיטי-עץ, אוסף די-נכבד, מושלכים סתם כך. רהיטים טובים!! במצב מעולה!! מוזר, שפשוט השליכום…

אם-כן, מצאתי שם, גם, שולחן-כתיבה קטן וחמוד, במצב מצויין והחלטתי לקחתו. על-כל-פנים, עוד אני נגרר, לאיטי, פונה אליי, בפינת רחוב יהודה גור, אדם לפחות בן 60, בעל מבטא רוסי וכיפה סרוגה ומציע את עזרתו. הודיתי לו מקרב-לב ושאלתי, אם לא יתקשה מדי, אך הוא רק שאל, לאיזה בניין?

עזר לי לקחת זאת, כל הדרך, עד לדירתי בקומה השנייה (לרבות כל המדרגות), הודיתי לו שוב ושוב, אך הוא ביטל זאת, בטוב-לב אמיתי, כי שמח לעזור; בקושי ניאות להפצרותיי, שישתה, לפחות, כוס-מים טובה…

כך, פשוט, עזר לי כל-כך, מתוך טוב-לב אמיתי לשמו.

מחמם את הלב לדעת, שיש אנשים טובים!! 🙂